את שוק קמדן טאון אני זוכרת ממש לטובה מהתקופה בה התגוררתי בלונדון, השוק הוא למעשה מספר שווקים אשר במהלך השנים גדלו, התרבו ולבסוף הפכו לשוק אחד גדול אשר ניתן למצוא בו כל דבר שרק תחפוץ בו, ריהוט, בגדים אביזריי אופנה ומה לא בעצם. מעבר לכך השוק צבעוני הזה הוא מוקד בילוי שמציע שפע של מסעדות, בתי קפה וברים.
דבר נוסף שאני אוהבת בו, זה את דוכני האוכל הרבים, זמן רב העברנו בהתלבטות ארוכה של "מה נאכל":את הפאייה הספרדית, את מנות הפסטה האיטלקיות או אולי נדגום את הנאצ'וס הספרדי.
ההתלבטויות הרבות הביאו לזה שכל שעה אכלנו משהו, כי כמו שכבר סיפרתי בפוסט הקודם, אני ממש לא אוהבת לפספס דברים גם בכל הקשור לאוכל. באחת מהאתנחתאות הקפה שלנו, נטע יצאה לה לסיבוב בשוק באופן עצמאי, אחרי כחצי שעה חזרה בהתלהבות רבה וסיפרה לי על סטודיו לצילום בפתחו של השוק, סטודיו אשר בוחרים בו תלבושות תקופתיות ומתעדים את הרגע בתמונות אווירה.
כמו שתי ילדות דהרנו לכוון המקום, זה היה ממש מסע במנהרת הזמן לחג פורים בתקופת הילדות. דיי מהר מצאנו את עצמנו נוברות בשמלות המתרחבות עם התחתיות ,מסתרקות, מתאפרות ומודדות שלל כובעים רחבי שוליים. אני קיבלתי מנת המלמלות והתחרות שלי לשנה הקרובה. תהליך ההתגנדרות נעשה תוך כדי שהצוות המקומי מאיץ בנו להיות מוכנות כדי לא לעקב את הקבוצה הבאה בתור…. כל התחנונים שלהן לא עצרו אותנו מלצהול משמחה לאחר מדידה של כל כפפה, כובע או חגורה.
המשימה הושלמה, מצאנו את האאוט פיט ההולם לדעתנו, ונעמדנו כלאחר כבוד מול המצלמה, בפוזה גנדרנית, כמו שתי ילדות לאחר שמרחו להן לפיסטיק בפעם הראשונה. מיותר לציין שאמא שלי עמדה מהצד, מתגלגלת מצחוק למראה בנותיה הבוגרות אשר מתנהגות כמו ילדות.
לסיכום: אנחנו נהננו מאוד!!! משתפות אתכן בתוצאה הסופית.
