אין דבר טוב יותר מחופשה באמצע החיים! במיוחד כשמדובר בחופשה עם שתי החברות הטובות בעולם, כאלה שתמיד כיף להיות אִתן!
כשמיכל ומיקי התחילו לדבר על חופשה בת מספר ימים ברומא, התגובה המידית שלי הייתה רתיעה. שנים אני חולמת לצאת לחופשה, חופשה אמתית ומפנקת באתר אקזוטי שעדיין לא מופיע בדרכון שלי, אך עד עכשיו תמיד חששתי שהעיתוי לא מוצלח (ברור שאין באמת דבר כזה 'עיתוי טוב'), בגלל לחץ בעבודה, אירוע משפחתי שקשה לוותר עליו או סתם חוסר בזמן. למרות זאת כשהבנתי שהשתיים האלה רציניות, התחלתי לגלגל את הרעיון במוחי, נזכרתי שיניב, לקוח ותיק ואהוב, ביקש שנעצב את בית העסק המצליח שלו 'מבשלים חוויה' בסגנון כפרי-איטלקי (תמיד אפשר למצוא 'תירוץ אמתי' לצאת לחופש), והחלטתי שרומא היא יעד מצוין להשראה! (אם לא אקזוטי אז לפחות השראה) כמוני גם מיכל ומיקי הצליחו להשתחרר לימים מספר משגרת היום-יום התובענית שלהן (מיכל היא בעלת מיזם אינטרנטי, מדהים וחברתי בתחום כוח אדם sharing-hr ומיקי היא מנהלת משאבי אנוש במרכז הרפואי אסותא השלום), ויחד מיהרנו לרכוש כרטיסי טיסה והתחלנו לתכנן את החופשה האיטלקית שלנו ולהתרגש לקראתה כמו ילדות קטנות!
לא תכננו ביקור רגיל ברומא, שלושתנו ביקרנו בה בעבר, אלא חופשת אווירה ורומנטיקה, מושלמת לשלוש חברות שאוהבות מאוד זו את זו ומכירות היטב. החלטנו לנצל כל רגע פנוי לבילוי-בנות אמתי, וכך רקמנו שלווה המורכבת מטיולים נעימים בסמטאות העיר, מביקורים תכופים בבתי-קפה מתוקים ובמסעדות אותנטיות, ומביקור קצר בכפר. ימים לפני הטיסה לרומא החלטתי שעלינו להצטייד בהופעה רומנטית שהולמת טיול בכפר, ורכשתי שלושה כובעים לבנים, רחבי שוליים ומקושטים בפרח חינני ושלושה זוגות תואמים של משקפי שמש. בבוקר הביקור בכפר הפתעתי את מיכל ומיקי כששלפתי אותם מתיקי והגשתי אותם בחיוך. חמושות במראה תואם ובמצב רוח מרומם שמנו פעמינו לתחנת הרכבת ונסענו לעיירה הציורית Fradscati. לא במקרה בחרנו לבקר בפרסקטי. פרסקטי היא עיירה ציורית מקסימה הנודעת ביינות הלבנים המצוינים שלה. במרכז העיירה ניצבת כיכר מרשימה, וקרוב אליה, במורדות הגבעה, נישאת וילה מפוארת ויפהפייה שנבנתה במאה ה-16, Villa Aldobrandini. בזכות אווירת האופטימיות העולצת שאפפה אותנו בחופשה, החלטנו לא להתעצל ולטפס אל הווילה למרות העלייה התלולה שראינו לפנינו. המאמץ השתלם; הנוף שנשקף מהווילה היה מרהיב ומצאנו את עצמנו יושבות בשקט, לבד לגמרי, ומתענגות על הנוף הפסטורלי. לאחר כשעה שלמה (כמעט) של שקט פנינו לסייר בסביבות הווילה ומצאנו גן פסלים של דמויות מהמיתולוגיה היוונית. מאוחר יותר, כשהסתכלתי בתמונות, גיליתי בהן מעין אובך לבן שכיסה את הפסלים והעניק למקום תחושה מסתורית מיוחדת. עזבנו את העיירה לאחר שעות של שיטוטים מהנים, לא לפני שטעמנו (או ליתר דיוק שתינו, גמענו…) יין לבן משובח ורכשנו כמה בקבוקים ממנו צידה לדרך. חופשה מושלמת!

,



















