השנה בחרנו להקדים את חופשת הקיץ שלנו כדי להימנע מהעומס ומהחום הידועים של חודשים יולי-אוגוסט. חיפשנו יעד עשיר בנופים ובמקומיים נעימים, וביקשנו מקום קרוב המתאים לנסיעה עם ילד בן רבע לשנתיים. כך נבחרה לה פורטוגל לטיול בן שבוע.
נחתנו בליסבון, בירתה של פורטוגל, והעיר (כך גיליתי מהר מאוד לשמחתי) שהיא כולה מוזיאון חי לאריחי קרמיקה, מוטיב המאפיין את האדריכלות הפורטוגזית והספרדית. אריחי הקרמיקה המאוירים נקראים Azulejos, ואפשר לראות את הדוגמאות הצבעוניות והמזמינות שלהם בכל מקום, והם מעטרים בניינים שלמים, כנסיות, ספסלי רחוב, חנויות, תחנות רכבת ושלטי רחוב.
מליסבון יצאנו לטיולים קצרים בני יום: ביקרנו בעיר סינטרה המפורסמת (בצדק רב!) בארמונותיה ובמבניה המפוארים, רקע נפלא לטיולים רומנטיים ולחובבות אגדות כמוני, וטיילנו בקאבו דה-רוקה, הנקודה המערבית ביותר ביבשת אירופה, רצועת חוף בעלת צוקים המתנשאים לגובה רב, ומגדלור אחד שממוקם בדיוק במקום הנכון, תפאורה המזכירה את סרטיו האלמותיים של היצ'קוק.
דקה לפני שהזמנתי חדר בבתי-המלון בפורטוגל, קיבלתי טיפ נפלא מרונית, אמה של גיסתי: היא ביקרה בפורטוגל לפני כשנה, וסיפרה לי שבפורטוגל אפשר לוותר על בתי-מלון סטנדרטיים, ובמקום זאת ללון בארמונות אמתיים ובאותו מחיר! ואכן במעבה יער בוסאקו, שמורת עצים במרכז פורטוגל, מתחבא ארמון המכונה פאלאס דה-בוסאקו. ארמון הקיץ של המלכים הפורטוגזים האחרונים. הגנים העוטפים את הארמון, מזרקות המים העתיקות, האולמות רחבי הידיים וחדר האוכל המפואר, שנראו באתרי האינטרנט, הציתו את דמיוני ושלחו אותי אחורה בזמן, ולא עזרו ליריב ניסיונותיו להחזיר אותי למציאות ולהסביר לי שהארמון יפה בטח רק בתמונות. אחרי שעתיים של נסיעה מליסבון בכביש המהיר, וחצי שעה נוספת של נסיעה במעבה היער, התגלה לנו מראה מרהיב שעמד בכל הציפיות שלי! אמנם כשנכנסנו לאולם המרכזי בשעות אחר-הצהריים המאוחרות, נתקלנו באנשים שהיו לבושים בהידור רב בחליפות ערב מדויקות ובשמלות ערב ונעלי עקב, מראה שהלחיץ אותי מעט (לאור העובדה שבתיקי נחו מכנסי ג'ינס ושמלות טריקו) וגרם לי לחוסר-נוחות, אבל לאחר שגילינו שלא מדובר בקוד לבוש מחמיר או בהתנהלות אירופאית, אלא פשוט בחתונה שנערכה במקום, נשמתי לרווחה ומיהרתי לשלוף את המצלמה.
בדרך לעיר העתיקה עצרנו בגלריה מקומית
השהייה במלון, השלימה את חוויות הנופים המרהיבים של פורטוגל
