הפרויקט המקסים הזה מתאים במיוחד ליום האשה הבין-לאומי שחגגנו בשבוע שעבר; לימור וגיא הם בני-זוג בסוף שנות השלושים לחייהם. יש להם שתי בנות צעירות, דניאל ויובל, בנות 10 ו-12, וכל חייהם התגוררו בדירות שכורות וחלמו לגור בבית פרטי שיהיה רק שלהם, בית שאותו יוכלו לעצב בדיוק לפי טעמם ורצונם ולא יהיו תלויים באיש. לפני חודשיים התגשם חלומם והם רכשו בית במושב במרכז הארץ, מושב שאליו עברו לאחר שחיו שנים רבות בעיר גדולה בצפון. המעבר למושב, שציין שינוי דרמטי באורח חיי המשפחה, לווה בחששות ובפחדים, אבל גם בהתרגשות ובציפייה גדולה לקראת הבאות, וכאן נכנסנו אנחנו לתמונה, אבל לא אקדים את המאוחר.
איך קשורים לימור וגיא ליום האשה? בזכות סיפור ההיכרות שלהם! כמו זוגות רבים אחרים הכירו גם הם במקום עבודתם. הם עבדו זה לצד זו בבית-חולים בצפון והתאהבו. לא מדובר בהתאהבות 'קלאסית' בין רופא ואחות, או בין זוג מתמחים (זכיתי לאחרונה להשלים פערים ב'האנטומיה של גריי'); לימור היא רופאה בכירה וגיא הוא אח, פמיניזם כבר אמרתי? האהבה שלהם פרחה במסדרונות בית-החולים כאשר לימור הייתה מתמחה צעירה וגיא היה אח בתחילת דרכו המקצועית. אחרי היכרות קצרה בת חודשים מספר החליטו השניים להתחתן והזמינו לחתונתם את כל צוות הרופאים והאחיות במחלקה. היום גם בנותיהם החמודות, דניאל ויובל, חולמות להיות רופאות כמו אימא!
בגלל מבנה הסלון, צר וארוך, התלבטנו ארוכות היכן לתלות את הטלוויזיה ואיפה להעמיד את הספות. לבסוף קיבלנו שתי החלטות חשובות; לחלק את החלל לשני אזורים, אחד לאירוח ולצפייה בטלוויזיה ושני לבילוי נעים ואינטימי ליד האח המפנק. כך תלינו את הטלוויזיה על קיר היציאה לגינה, החלטה בהחלט לא שגרתית, ואת הספה העמדנו קרוב לקיר הארוך שאותו חילקנו לשניים בעזרת קרניז. ליצירת מראה נפרד ונבדל הוספנו שתי כורסאות בצבעי החלל והדום שיחצוץ בין החללים.
אתגר נוסף היה החלל שבין המדרגות שבו העמדנו ספסל עץ המתאים לכיסאות שליד האח, ופרשנו למרגלותיו שטיח צבעוני.
מאחלות חיים מאושרים, ולא פחות מכך בריאים, לבני המשפחה בביתם החדש!
צילום: אודי גורן
קיר ארוך שנחצה
