צילום: אודי גורן
את הבית הזה אני אוהבת במיוחד; גם כי עבר מהפך של ממש בלי שום קיר שנשבר, וגם בגלל גורם ההפתעה שהיה חלק מרכזי בעיצובו (ואני, רומנטיקנית שכמותי, חולה על הפתעות!).
כששלומית התקשרה אלינו היא סיפרה לטל שכבר 13 שנים היא מתגוררת יחד עם משפחתה, בעלה נמרוד ושלושת ילדיהם, בבית פרטי בתל-מונד, וכעת החליטה שהגיע הזמן להתחדש.
בפגישה עם יעל מעצבת 'הבית של עידה' סיפרו שלומית ונמרוד שהם מרגישים שהבית שבו הם גרים הוא כהה וקודר. הם הוסיפו שהם חולמים על בית נעים ושמח שיתאים לאופי שלהם, הסבירו שאינם רוצים לשפץ שיפוץ מסיבי את ביתם, וציינו שישמחו בפינת אוכל נוחה, שכן היום אינם משתמשים בפינת האוכל מפני שאינה נגישה.
תהליך העיצוב היה קצר ומהנה, וכלל ימי קניות ספורים לרכישת פרקט, אריחים, דלת כניסה, וילונות, רהיטים וגופי תאורה. יחד עם שלומית ונמרוד החלטנו להתחיל לעבוד בבית דווקא בזמן חופשתם השנתית בצ'כיה, בימים שבהם לא יהיו בארץ. כך לאחר שווידאנו שעלו על המטוס בשלום, מיהרנו לפלוש לבית יחד עם בעלי המקצוע, והתחלנו לעבוד;
במטבח (שנראה חדש לגמרי, תודו) החלפנו את החזיתות (דלתות) שהיו במקור ונגה בחזיתות בצבע שמנת. הוספנו ידיות בצבע זהב, הדבקנו אריחים ירקרקים (פשוט אוהבת את הצבע הרענן הזה!), והורדנו את קולט האדים ובמקומו תלינו מדף עץ. בנוסף תלינו שני גופי תאורה מרשימים והוספנו וילונות אווריריים.
את החלום על פינת אוכל שימושית ונגישה הגשמנו כשהחלפנו את האי בשולחן אוכל פתוח ומרווח שלצדו העמדנו ספסל וכיסאות. מעל השולחן תלינו שני גופי תאורה.
העבודה עצמה נמשכה עשרה ימים ובמהלכה לא שלחנו אף לא תמונה אחת של המתרחש בבית. ככה אנחנו אוהבות, לשמור על מסתורין J כאשר שלומית, נמרוד והילדים חזרו הביתה מצ'כיה ופסעו דרך הדלת הראשית (שגם אותה החלפנו, דרך אגב) אל הבית, הם ראו את ביתם המחודש בפעם הראשונה! מודה שהתרגשנו כמעט כמותם!
מ ה פ ך !!! חזיתות המטבח הוחלפו
שני גופי תאורה מעל האי
מדף כפרי ומעליו מיקמנו גוף תאורה כפול במקום קולט האדים
[slider id="24587"]
