אז הגיע הרגע שבו החלטתי לעצב את חדר האמבטיה הפרטי שלי. (נכנסנו אל הבית לפני כשלוש שנים ולחדר האמבטיה לא נשאר תקציב) בתור מעצבת פנים בעצמי זה היה רגע שבתחילה חששתי ממנו, אבל מהר מאוד גיליתי שהוא טומן בחובו הזדמנות מרעננת להתחבר לרגשות של לקוחותיי האהובות, וגם להביא לידי ביטוי את גחמותיי העיצוביות.
הכול התחיל כשהרגשנו, יריב ואני, שצפוף לנו מדי ביחידת ההורים שלנו, הכוללת חדר רחצה וחדר ארונות קטנטן. בזכות חדר הארונות המפנק שלי הסכמתי לוותר על חלק ממנו ולהגדיל על חשבונו את חדר האמבטיה, כך שיהפוך לנוח ולמפנק במיוחד.
ובנוסף להכל הרגשתי שהגיע הזמן לעדכן אותו עיצובית.
תכנון
השיפוץ החל בשבירת הקירות שתחמו את חדר הארונות. החלל הצר והארוך שנחשף הפך למקלחון מרווח דיו לשני ראשי טוש! (שהרי ידוע לכל אמא מנוסה שאין הנאה גדולה יותר מרחיצה נוחה ומהירה של שני ילדים קטנים יחד), שבו תכננתי גם נישה עמוקה לסבון ולבקבוקי שמפו. בקצה השני של חדר הרחצה תכננתי ארון אמבטיה, ובתווך אסלה תלויה, שמעליה נישה שניצלתי לאחסון במדפים.
חומרים
צבעתי את קירות חדר הרחצה שלנו בגוון ורוד פודרה עדין, ובחרתי שלושה סוגים שונים של חיפויים: אריחים מאוירים בשחור ובלבן לרצפה, ולנישה לבקבוקים בתוך המקלחון, אריחי בריקים לבנים מבריקים לחלקם התחתון של הקירות (120 ס"מ גובה), אלה הודגשו בעזרת רובה בגוון אפרפר, ואריחי גרניט פורצלן דמויי אבן טבעית בגוון חיטה, לחיפוי המקלחון ומיכל ההדחה. תכננתי ארון אמבטיה מקיר לקיר, ובו מגירות ודלתות תריס. הארון עשוי MDF וצבוע בכחול (נגר פרטי). להשלמת האווירה הוספתי ברזים, לחצן למיכל הדחה וראשי טוש בגוון פליז.
איבזור
היה לי חשוב לשוות לחדר הרחצה שלנו מראה של חדר מגורים, ולכן בחרתי להכניס אליו פריטים שאינם קשורים באופן ישיר לעולם הרחצה, למשל, מראת וינטג' (טריפטיכון) שמצאתי בחנות המתמחה במכירת פריטי וינטג', ומצאה את מקומה מעל ארון האמבטיה, ושני גופי תאורה עדינים עשויים פליז וזכוכית שנתלו מהתקרה משני צדי המראה. העובדה שילדיי הקטנים ירחצו בחדר הרחצה שלנו הובילה אותי לסדר אביזרים שבירים ופריטי נוי אהובים גבוה מעל ראשם והרחק מהשג ידם. לכן תכננתי יחידת מדפים גבוהה עשויה זכוכית וברזל ומקובעת לתקרה, ועליה סידרתי קופסאות אחסון, בקבוקונים, עציצים, מזוודת ונינטאג' ונרות ונרות. להשלמת האווירה תליתי לצד ארון האמבטיה תמונות בוטניות במסגרות מוזהבות, וצלחות נוי.
צילום אודי גורן
