כל החברים מוזמנים לחדר האוכל!
את הקריאה הזאת אני שומעת מאמא שלי בכל פעם שהיא מארחת, בין שמדובר בסעודת חג, בארוחת שישי משפחתית או בבראנץ' לחברים קרובים, וכמוה גם אני אוהבת מאוד לארח חברים ובני-משפחה לארוחות. לכן פינת האוכל היא פינה אהובה בבית וחשובה במיוחד!
כאשר נכנסנו, יריב ואני, לבית בפעם הראשונה מצאנו מעין חדר אוכל לא גדול התחום בין שני קירות. המקום הספיק לשולחן האוכל שזממתי כבר זמן רב לרכוש, אבל למרות זאת העדפתי לפתוח מעט את החלל כדי להאיר אותו, לחבר אותו לסלון, וגם לייצר מקום לעגלת התה היפה שלי :)
החלטתי להרוס את גרם המדרגות שהיה כלוא בין שני קירות והפריד בין חדר האוכל לבין הכניסה לבית, ולהחליפו במדרגות צפות בעלות מדרכי עץ אלון, התחומות במעקה ברזל בהיר.
בחרתי 'קיר כוח', קיר בחלל הממקד תשומת לב ועניין וגונב את ההצגה בחדר, ואותו חיפיתי במסגרות קרניזים מלבניות (פרופילי שירן). לאחר שהתייבש הדבק צבעתי את הקיר כולו בגוון טורקיז עמוק (0972A של טמבור )על הקיר האנכי שרובו דלת הפונה אל הגינה, תליתי וילון נשפך בגוון שמנת, ולצדו מדף עתיק שקיבלתי מחברותיי מיכל ותמר, מתנת ירושה מדודתם שנפטרה בשיבה טובה בגיל מאה (!) והייתה בעלת טעם משובח במיוחד. למרגלותיו העמדתי הדום גובלן רקום שמצאתי באחד משיטוטיי בשוק הפשפשים.
במרכז החלל העמדתי שולחן עץ רחב ידיים וסביבו סידרתי כיסאות עץ וקש שונים זה מזה, בצבעים שחור ועץ. מעל השולחן תליתי גוף תאורה מאורך בעל חמש כוסות זכוכית עדינות ומתוקות במיוחד. להשלמת האווירה האלגנטית הנחתי על השולחן סידור פרחים בכלי מוזהב ופריטי נוי משלימים.
צילום: אודי גורן
